על מנת ליצור שותפות שכזו, יש לחשוב מחדש על המציאות הישראלית והיהודית, ועל היחס בינה לבין התורה וההשקפה הציונית-דתית. כדי לעשות כן יש, בראש ובראשונה, להכיר את המציאות הישראלית והיהודית, על ריבוי רבדיה וקולותיה, מתוך קשב וענוה. לנסות ולהקשיב לסיפור הישראלי על גווניו השונים: לסיפור החרדי, הרוסי, המזרחי, החילוני, הפריפריאלי, וגם הערבי. כולם חלק מן המציאות הישראלית.  כך גם לנסות לפגוש ולהבין את סיפורה של יהדות ארה"ב, גם היא על ריבוי גווניה ופניה. כל זאת מתוך רצון לקבל תמונה שלמה ככל הניתן של הסיפורים ותפיסות העולם המרכיבים את המציאות שלנו כישראלים ויהודים בני הזמן הזה.

לכן נבקש ללמוד כיצד נראית ישראל בעיניים של ישראלים יוצאי ברית המועצות -  הנעים בין הרצון לשמור על תרבות המוצא והרצון להשתלב, ההגדרה השונה לזהות יהודית ומיקומה בתודעה ועוד; כיצד מתמודדת הקהילה החרדית עם הצורך בבנייית שיווי משקל מחודש בין הסתגרות להשתלבות ועם האתגרים הכלכליים והחינוכיים הניצבים לפתחה; מה הם הקולות השונים הנשמעים בחברה הערבית בשיווי המשקל בין זהות לאומית לאזרחית וביחס לקשר עם הרוב היהודי;  מה מקומה של המזרחיות בעיני בני הדור השלישי לעליה מארצות האיסלאם; כיצד נראית "הפרחת השממה" בעיניהם של בני הפריפריה הגאוגרפית הדרומית ומדוע בכלל יש עדין פריפריה בישראל; וכמובן מי היא יהדות ארה"ב, מה הם האתגרים המרכזיים עמם היא מתמודדת ומהי היהדות המתפתחת בה.

לאורך התהליך כולו תלווה אותנו השאלה בדבר היחס והמפגש בין התורה, ההלכה ותפיסת העולם הציונית דתית לבין המציאות הישראלית ואתגריה. שאלת "מאמר הדור לדורינו" והאתגר העמד בפנינו ליצירת שפה ציונית דתית הרלוונטית לעת הזו.